כיכר זכר או נקבה. זכר ונקבה

האחד הוא איה בן צבעון וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן, וְאַיָּה וַעֲנָה; בראשית לו כד לכן הלשון אינה מבדילה בדרך כלל בין זכר לנקבה של מין זה או אחר מבעלי החיים האלה
מן העיתונות וכך: גרביים סטריליים לעומת זאת: קומה, דקה ונקודה הן שלוש מלים בלשון נקבה, ולשלושתן יש ריבוי דומה

דיו

וכך: נחיריים רחבים, שדיים קטנים.

23
זכר ונקבה
לדוגמה: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת… במדבר ה ו
זכר ונקבה
לדיו כתובה על נייר חדש; הלומד זקן למה הוא דומה? בנערותם היו כתבי נוער של מעריב לנוער 1966-1964
זכר ונקבה
דבר דומה מתקיים גם ביחס לעצמים שאינם בני אדם
לעתים במקורות אנו מוצאים את אותו שם משמש פעם במין דקדוקי זכר ופעם במין דקדוקי נקבה, ונדגים זאת במילה דרך שצוינה לעיל ומאחר שכך, יש לכאורה התאמה בין דרישתה של הלשון שכל עצם יהיה או זכר או נקבה, לבין ההבדלה המינית הקיימת אצל בעלי החיים
הוא היה תלמידו של רש"י וחיבר את "מחזור ויטרי" — מחזור סידור תפילה עם פירושים ומנהגים והוראות בשם רש"י וחכמים אחרים שימוש נכון: אחד מעקרונות היסוד

זכר ונקבה

והנה עוד דוגמא: אבָנִים — שם עצם ממין זכר או ממין נקבה? יונה וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ בראשית ח, יא.

2
זכר ונקבה
בספרות חכמים משמשת המילה בעיקר בלשון נקבה, כמו ששנינו במסכת אבות: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה?
מינם הדקדוקי של שמות אחדים
העדפה מסוג אחר קיימת כאשר שם עצם נקבי גזור משם עצם זכרי; למשל צינורית ו- צינור
דיו
בדיקה קלה מראה שהתופעה הזאת הייתה קיימת כבר בתקופות קדומות, אם כי לא בהיקף רחב
על פי אופן אחד אין כלל הבחנה בלשון בין זכר לבין נקבה: לבעל החיים יש רק שם כללי אחד והוא משמש גם לזכרים וגם ולנקבות של אותו מין; והשם הזה עשוי להיות בלשון זכרי או נקבי ביטוי אחר להעדפת הזכר בלשון הוא הסדר שבו מופיעים הזכר והנקבה, בפרט ובעיקר במקרא
תמר הוא שם עץ והוא מופיע במקרא כזכרי: אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו שיר השירים ז ט עוזר עשוי להיות פקיד בכיר — עוזר השר, עוזר ראש העיר וכדומה — אבל עוזרת היא בדרך כלל זו שמנקה את הבית

זכר ונקבה במשפט העברי

מצב דומה קיים בנוגע לצמחים.

7
מינם הדקדוקי של שמות אחדים
בלשון העברית כל שם עצם מסומן כזכר או כנקבה — אין מין סתמי
מינם הדקדוקי של שמות אחדים
אבי רצפה ולא אם רצפה, כפי שמצוין במילון העברית המקראית
דיו
אבל מכיוון שכבר בימי הביניים לא הקפידו על השימוש המקורי אפשר לנקוט היום גם דְּיוֹ בלשון זכר